2016 בפתח – 5 השאלות הסביבתיות שכל יצרן חייב לשאול בשנה החדשה

מאמר מומחה מאת ד"ר רות דגן שפורסם במגזין "תעשיות"

שנת 2015 כבר מאחורינו ופתיחתה של 2016 הוא זמן טוב לבצע הערכת סיכונים רוחבית לפעילות החברה בתחום איכות הסביבה, בכדי לזהות חשיפות שניתן לנטרל ועלויות שניתן יהיה לצמצם במהלך השנה הנכנסת.

כשמסתכלים על פעילות ייצור בפריזמה סביבתית, ניתן לזהות 5 שאלות אותן כל יצרן צריך לשאול עצמו כחלק מההיערכות לשנה החדשה. בחינת נושאים אלה הינה פשוטה וזולה יחסית והיא עשויה לחסוך עלויות ניכרות ולצמצם את החשיפה המשפטית של החברה ומנהליה.

  1. מיהם הספקים, הלקוחות והקבלנים שלי? בשנים האחרונות מתברר בהדרגה שהתקשרויות חוזיות של יצרנים עם עסקים שעוברים על חוקי איכות הסביבה, חושפות בעקיפין את אותם יצרנים לעבירות סביבה גם כן. כך, בשנה האחרונה הוגש מספר לא מבוטל של כתבי אישום נגד חברות שקבלנים שלהן גרמו למפגעי סביבה ונגד חברות שביצעו עסקאות קניה או מכירה של חומרים מסוכנים, עם גורמים שבדיעבד התברר שאינם עומדים בתנאי היתר הרעלים שלהם. לכן, חשוב לכל יצרן לבצע בדיקה של התקשרויות חוזיות עם קבלנים, ספקים ולקוחות של העסק בכדי לבחון את מידת עמידתם בדיני איכות הסביבה ובכך למנוע "גלגול" האחריות לעבירות סביבתיות גם ליצרן עצמו.
  1. מה קורה בשכונה שלי? מגמה בולטת נוספת בשנים האחרונות, היא הצבת דרישות סביבתיות למפעלי תעשייה על ידי הרשויות, לא רק על בסיס ההשפעות הסביבתיות של פעילותם, אלא על בסיס המתרחש בסביבת המפעל. כך, במידה וקיימים או מתוכננים, שימושי קרקע רגישים בקרבה למפעל (כגון שכונת מגורים או מרכז מסחרי), עשוי היצרן להידרש לצמצם סיכונים הנובעים מתוך שטח האתר שלו. גם דרישות לשיקום קרקע מזוהמת ומי תהום, נקבעות בהתאם לסוג שימושי הקרקע הקיימים או מתוכננים באזור. מכאן החשיבות הרבה במעקב תמידי אחר יוזמות תכנוניות בשטחים הקרובים למפעל היצרני, בכדי שניתן יהיה לפעול מבעוד מועד כדי להתנגד להן או להיערך אליהן.
  1. מה מצב ההיתרים והרישיונות שלי? לכאורה מדובר בנושא מובן מאליו שכן כל פעילות יצרנית בישראל נדרשת לשורה ארוכה של היתרים ורישיונות, משורה לא פחות ארוכה של רגולטורים. ביצוע מיפוי שנתי של מכלול ההיתרים הללו, באופן שיאפשר זיהוי של מועדי פקיעה, מועדים להגשת דוחות ועמידה באבני דרך שונות, חיוני בכדי למנוע חשיפה לעבירות על תנאי ההיתרים ואף יביא לנטרול חשיפה להטלתם של עיצומים כספיים כבדים בגין עבירות לכאורה "טכניות" מסוג זה.
  1. מי הרגולטורים שלי? נדמה שכל חברה העוסקת בפעילות יצרנית בארץ מכירה מקרוב את מגוון הרגולטורים המפקחים עליה ומשיתים חדשות לבקרים דרישות חדשות ומחמירות. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי הדרגתי בחלוקת הסמכויות השונות בין רגולטורים אלו, באופן שמביא לעיתים לחפיפה ועיתים לסתירה בפעולות הפיקוח והאכיפה שלהם. כך לדוגמא, נוצרים לעיתים מצבים של חפיפה בסמכויות פיקוח בעת אירועי חומרים מסוכנים בין המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשויות הכבאות ופיקוד העורף. כן עשויות לעלות דרישות דיווח מקבילות מצד משרד התשתיות והאנרגיה ומצד משרד הכלכלה והתעשייה. אחת הפעולות הפשוטות, אך חשובות, שניתן לבצע בכדי למנוע חשיפה מיותרת בהקשר זה, היא מיפוי הסמכויות של כל אחת מהרשויות אל מול היצרן.
  1. האם קיים איש מערכות מידע (IT) בצוות התפעולי שלי? לצד התרחבות הדרישות הרגולטוריות החלות על יצרנים בתחום איכות הסביבה והסתעפות מערך הפיקוח של רגולטורים שונים על פעילות תעשייתית באשר היא, מתרחש תהליך הדרגתי של מחשוב מאגרי המידע הסביבתיים הממשלתיים (שחלקם הגדול זמין לציבור הרחב) וחיבורם המקוון לנתונים סביבתיים המוזרמים מהמפעלים השונים. כך, לצד מאגרים כמו מערך רישום הפליטות לסביבה (המפל"ס) אותו מנהל המשרד להגנת הסביבה מזה מספר שנים, נדרשים לאחרונה ובהדרגה כל המפעלים המחזיקים בהיתרי רעלים להזין את נתוני החומרים המסוכנים שברשותם לתוך מערכת ממוחשבת חדשה שהוקמה על ידי המשרד. מטרת המאגר החדש, בין היתר, לאפשר מידע עדכני וזמין לגבי כמות החומרים המסוכנים הכוללת המצויה בכל מקום בארץ בכל רגע נתון ולגבי רמת הסיכון של אותם חומרים. במקביל נדרשת מסירתו של מידע סביבתי ממוחשב נוסף מצד יצרנים, לרבות בתחום הפליטות לאוויר ובתחום שפכי התעשייה. כל אלה דורשים קפיצת מדרגה בכל הקשור למחשוב מערכות המידע התפעולי והסביבתי במפעלי תעשייה. לכן, יטיבו לעשות יצרנים שישלבו איש מערכות מידע (IT) בצוות התפעול ואיכות הסביבה של המפעל. מחשוב המידע הסביבתי של המפעל יסייע במענה על השאלות החשובות האחרות שהוצגו כאן ויסייע במעקב סדיר אחר ביצועי המפעל בהקשרים אלה.

בחינתן של חמש השאלות המרכזיות הללו בפתח השנה החדשה יאפשר "לעשות סדר" בכמה מהסוגיות הרגולטורית המרכזיות עבור יצרנים בתחום איכות הסביבה ובכך לצמצם חשיפה משפטית והוצאות ניכרות לאורך השנה.

הכותבת שותפה במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ומנהלת מחלקות איכות סביבה וייצור תעשייתי במשרד