פורום רגולציה סביבתית מסכם את עיקרי שנת 2015 ומגמות צפויות בשנת 2016

שנת 2015 הגיעה אל קיצה וזו הזדמנות טובה לבחון את החידושים המרכזיים בתחום הרגולציה הסביבתית בשנה החולפת ואת המגמות הצפויות בשנה הקרובה.

השנה האחרונה התאפיינה בהבשלה של מספר תהליכים שקודמו בשנים האחרונות על ידי המשרד להגנת הסביבה בשורה של תחומים סביבתיים מרכזיים כדוגמת קרקעות מזוהמות, חומרים מסוכנים, הפחתת פליטות ורישוי סביבתי משולב. בסקירה זו נציג את עיקר ההתפתחויות האחרונות.

עם תחילת השנה פורסמו עקרונות המדיניות של המשרד להגנת הסביבה בתחום הקרקעות המזוהמות. מדיניות זו מנחה את פעילות המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע למניעה וטיפול בזיהומי קרקע כל עוד לא נחקק חוק קרקעות מזוהמות יעודי. המדיניות קובעת מספר עקרונות שחלקם לא היו נהוגים באופן רוחבי על ידי המשרד עד עתה, לרבות, בין היתר, קביעת אופן הטיפול בקרקע לפי מידת הסיכון שטמונה בזיהום; קביעת ספי דיווח בגין דליפת חומרים מסוכנים לקרקע; וביצוע סקירה של האתר לפי 'מודל תפיסת האתר' – Conceptual Site Model. בהמשך למדיניות זו, פורסמו במהלך השנה שורה של מסמכי הנחיות מקצועיות בהיבטים שונים הקשורים בטיפול בזיהומי קרקע, כדוגמת: הנחיות לפעילות המשרד בשלבי מדיניות בתחום הקרקעות המזוהמות; עדכון להנחיות לסקר גז קרקע בשיטות דיגום פאסיביות; טיוטת נוהל לטיפול בבקשות לאישור מנהל לפינוי קרקעות מזוהמות; טיוטת הנחיות לטיפול בקרקע במסגרת שיקום קרקע המגדירות מהי קרקע מזוהמת, מהו הליך שיקום קרקע ואילו שיטות טיפול ניתן ליישם (לעיון בהערות שהגשנו לטיוטת ההנחיות – לחץ כאן).

בהמשך השנה, פורסם להערות הציבור תזכיר חוק רישוי משולב, התשע"ב-2015, שהינו דבר החקיקה הסביבתי המרכזי והמשמעותי ביותר שהמשרד מקדם בשנים האחרונות. תזכיר החוק, שעל קידומו עבד המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם גורמי תעשייה והמגזר השלישי, מכוון ליצירת הליך רישוי מאוחד ומתואם עבור מכלול ההיבטים הסביבתיים של פעילות תעשייתית, וזאת במקום הסדרי הרישוי הנפרדים הנהוגים כיום, כדוגמת היתרי פליטה, היתרי רעלים ותנאי רישיון עסק. תזכיר החוק צפוי לעמוד במרכז הליכי החקיקה הסביבתית בשנה הקרובה. עם זאת, על אף כוונתו של המשרד להגנת הסביבה לקדם את החוק באופן מהיר בכנסת, נראה כי צפויה דרך ארוכה עד להשלמת הליך החקיקה, על רקע קשיים מהותיים העולים מהסדרים מסוימים המוצעים בתזכיר החוק (לעיון בהערות שהגשנו לתזכיר החוק – לחץ כאן).

היבט מרכזי שתזכיר חוק רישוי משולב כולל הוא הצעה לביצוע שינויים משמעותיים בתחום החומרים המסוכנים, הן מבחינת ההגדרה והסיווג של חומרים כאלה והן מבחינת החובות החלות על הגורמים העוסקים בהם, וזאת כחלק מרפורמה בתחום אותה מגבש המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות, ואשר צפויה להתפרסם במהלך השנה הקרובה.

עד כה ולאחרונה, נקט המשרד להגנת הסביבה במספר צעדים שמטרתם להתאים את המדיניות הקיימת לשינויים שחלו במאפייני הפעילות של העוסקים בחומרים מסוכנים. כך לראשונה, פרסם המשרד אישורי מנהל רוחביים למתקני טיפול, המאפשרים ליצרני פסולת מסוכנת להעביר את הפסולת המסוכנת שברשותם למתקני טיפול המחזיקים באישור הרוחבי באופן שמייתר את הצורך באישורי מנהל פרטניים ונפרדים עבור כל הליך טיפול בפסולת מסוכנת. במקביל, עדכן המשרד להגנת הסביבה את אישור המנהל הרוחבי ליצרני פסולת מסוכנת קטנים, המאפשר כעת ליצרני פסולת מסוכנת בהיקף של עד 50 טון לשנה להעביר את הפסולת לתחנת המעבר ללא צורך באישור מנהל (במקום סף של 5 טון שהיה נהוג בעבר). מספר חודשים לאחר מכן עלתה לאוויר המערכת הממוחשבת להיתרי רעלים, אשר עתידה להחליף את הליך הגשת הבקשות להיתר רעלים הנהוג עד כה. השימוש במערכת רלוונטי בשלב זה למפעלים ברמת סיווג A שהיתר הרעלים שלהם פג בסוף 2015 או צפוי לפוג בראשית 2016, כאשר במהלך 2016 תפורסם רשימה של מפעלים נוספים שיידרשו להגיש את הבקשה להיתר רעלים באמצעות המערכת הממוחשבת. במקביל, בכוונת המשרד לשדרג במהלך 2016 את מדיניות מרחקי ההפרדה משנת 2014, באופן שייקבע תהליך סדור ליישום המדיניות במסגרת הליכי תכנון של רצפטורים ציבוריים בקרבת מפעלי תעשייה המחזיקים בחומרים מסוכנים וכן יתבצע מיפוי של מפעלים כאלה לשימוש הועדות התכנוניות.

עוד ראוי לציין בתחום החומרים המסוכנים את פסק הדין בעניין כימי-לב (עפ"א 33131-02-15 ח.מ. כימי לב בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה), במסגרתו אושרה החלטת בית משפט השלום הקובעת כי הצורך בהיתר רעלים יבחן לפי הכמות נטו של החומר המסוכן המצוי בתמיסה ולא לפי המשקל הכולל של התמיסה בה מעורבב החומר עם חומרים אחרים. לפסיקה זו פוטנציאל להשפעה דרמטית על החובה להחזיק היתר הרעלים, ואנו צופים כי בשנה הקרובה נראה ניסיון של המשרד להגנת הסביבה לצמצם את היקף התחולה של פסק הדין, כאשר למעשה כבר במסגרת תזכיר חוק רישוי משולב ביקש המשרד לשנות את הגדרת "חומר מסוכן" כדי לעקר את משמעות הקביעה בפסק הדין האמור.

גם בתחום איכות האוויר ראינו מספר התפתחויות מעניינות, הן במישור המקומי והן ברמה העולמית. בספטמבר אישרה הממשלה את התכנית הלאומית לטיפול בזיהום האוויר וגורמי הסיכון במפרץ חיפה. במסגרת התכנית נקבעו, בין היתר, יעדים לצמצום פליטות מזהמים מהתעשייה באזור המפרץ בשנים הקרובות וכן הוקצו מעל 100 מיליון ₪ ליישום התכנית, והיא צפויה להביא להחמרה בדרישות הסביבתיות החלות על מפעלים ועל תנועת כלי רכב כבדים באזור מפרץ חיפה וכן להגברת פעולות הפיקוח והאכיפה עליהם. מדיניות זו צפויה בהדרגה להתרחב ליתר חלקי הארץ בהם רמות זיהום האוויר גבוהות יחסית. סמוך לאחר מכן, ובמסגרת ההיערכות לועידת האקלים שהתקיימה לפני מספר שבועות בפריז, אשרה הממשלה את היעדים לצמצום פליטות גזי חממה, שצפויה להשפיע גם על תחומי האנרגיות המתחדשות, ההתייעלות האנרגטית והתחבורה, וזאת כחלק בלתי נפרד ממדיניות שינוי האקלים של מדינת ישראל כפי שהוצגה במסגרת הסכם האקלים הבינלאומי שנחתם בפריז לאחרונה.

לבסוף ראוי לציין גם את ההתפתחויות שחלו בתחום האכיפה הסביבתית. אחת המגמות הבולטות שניתן לראות בתחום הינה השימוש ההולך וגובר בעיצום הכספי ככלי מרכזי בארגז כלי האכיפה העומד לרשות המשרד להגנת הסביבה. זאת גם כאשר מדובר בעבירות טכניות לכאורה, כדוגמת אי הגשת דו"חות או התקנה של אמצעי ניטור וכד'. בשנתיים האחרונות, התגבשה בהדרגה הפרקטיקה לגבי אופן השימוש בכלי זה, בין היתר, באמצעות הפסיקה שהתוותה כללים משפטיים מנחים, לרבות בנוגע להיקף סמכותו של המשרד להגנת הסביבה. בד בבד, ניכרת מגמה של הגשת כתבי אישום כנגד חברות ומנהליהן בשל מפגעים סביבתיים שגרמו קבלני ביצוע, בניסיון להרחיב את האחריות הסביבתית גם על מי שאינו הגורם הישיר לביצוע העבירה או המפגע. (לעיון במאמר דעה שפרסמנו בנושא זה – לחץ כאן).

מכלול הנושאים שבסקירה זו מעיד על מגמה ברורה של יצירת מסגרות אסדרה רגולטורית לסוגיות סביבתיות שבעבר לא בהכרח טופלו באמצעות כלי מדיניות סדורים ואחידים. מגמה זו צפויה להמשך גם לאורך שנת 2016, כאשר שיאה יגיע עם חקיקת חוק רישוי סביבתי משולב. הדבר ישפיע באופן טבעי גם על החברות המפוקחות על ידי המשרד להגנת הסביבה, באופן שיידרשו ליצור במקביל מערכות ניהול סיכונים, מעקב ודווח שידעו לתת מענה למנגנוני האסדרה החדשים.

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה בנושאים האמורים.

להתראות בשנת 2016,

מחלקת איכות הסביבה ושינוי אקלים

ומחלקת ייצור תעשייתי

הרצוג פוקס נאמן

עודכן על-ידי צוות מחלקת איכות הסביבה, הרצוג פוקס נאמן