מה בין היתר פליטה למערכת ניהול סביבתית ועל הדרך עדכון בדבר חידושים בתקן 2015: 14001 ISO

מאמר מומחה מאת סיגלית שחר ורווית יניב-זיסהולץ מחברת הזמט

מפעלי תעשייה רבים קיבלו בשנים האחרונות במסגרת תנאים להיתר פליטה לפי חוק אוויר נקי דרישה להקמה ויישום של מערכת ניהול סביבתית, דוגמת הדרישה הבאה:

א. "הגשת תכנית למערכת ניהול סביבתית, תוך חצי שנה/שנה מיום כניסת היתר זה לתוקף, הכוללת לוחות זמנים ואבני דרך ליישומה. התכנית תכלול: הצהרה על מדיניות סביבתית, דווח ועדכון של ההנהלה הבכירה לגבי ביצועי המערכת (לרבות הצעות לשיפור), הגדרת ממונה ליישום וניהול התכנית. פרטי ממונה הסביבה יפורסמו באתר האינטרנט של מקור הפליטה כאיש קשר לתלונות הציבור בנושא מפגעים סביבתיים. כל תלונה תיבדק ותטופל וייערך רישום מסודר של כל תלונה, פרטיה, מועד הגשה ואופן הטיפול.

ב. בעל מקור הפליטה יקבע ויפעל ליישום תכנית לשיפור נושא איכה"ס במקור הפליטה."

כידוע, מערכת ניהול סביבתית היא בראש ובראשונה מערכת ניהול ארגונית (כדוגמת זו הנדרשת מתוקף תקני הניהול ת"י 9001 ISO ות"י 14001 ISO), השמה דגש על ניהול פרמטרים סביבתיים של העסק ומחייבת את כלל העובדים בחברה, החל ממנהלים בכל דרגות הניהול ועד עובדי רצפת הייצור במפעל.

הקמה ויישום של מערכת ניהול סביבתית כוללת קביעת מדיניות סביבתית המתבססת ראשית על התחייבות לעמידה בחוקים, תקנות ודרישות רגולציה סביבתית וביניהן עמידה בתנאי היתר פליטה, תנאי היתר רעלים, תנאים סביבתיים ברישיון עסק, תנאי היתר הזרמה לים וכיו"ב.

על בסיס התחייבות זו, קובע כל ארגון את הכלים והשיטות לניהול בפועל של המערכת, על-ידי הקצאת כח אדם ייעודי לביצוע ומעקב (מנהל סביבה, ממונה סביבה, אחראי רעלים, מנהל EHS וכו'), הגדרת סמכויות ואחריות של כל בעל תפקיד בארגון במימוש מערכת הניהול הסביבתית, קביעת שיטות לביצוע הדרישות הסביבתית לרבות תכנית ניטורים, תכניות לאחזקה מונעת של מערכות, תכניות להתקנת אמצעים הנדסיים בשטח, שיטות למעקב אחרי שינוי חקיקה ותקינה סביבתית ואופן היישום שלה בארגון, כמו  גם קביעה כיצד יתבצע מעקב אחר ביצועי המערכת ודווח להנהלה הבכירה על חריגות וביצועים.

מערכת הניהול מחייבת ביצוע מבדקים לבחינת מידת העמידה של הארגון בדרישות סביבתיות בפועל (הן כאלה הנובעות מהחוק והן כאלה הנובעות מדרישות פנימיות שבמסגרת מערכת הניהול הפנים-ארגונית), ומידת התאמת שיטת הניהול הסביבתי לאופיו של הארגון.

כמובן שעל מנת לקיים מערכת יעילה, עליה להיות מוטמעת ברחבי הארגון לרבות עובדים, עובדי קבלן ונותני שירותים למיניהם אשר פעילותם בעלת מאפיינים העשויים להשפיע על היבטי איכות הסביבה של הארגון. ההטעמה מבוצעת בדרך כלל על-ידי הפצת מסמכי מדיניות, ביצוע הדרכות, סדנאות מודעות לנושאי איכות הסביבה בכלל והיבטי הסביבה הספציפיים לארגון בפרט.

ארגון בעל התעדה לתקן ישראלי [ת"י] ISO 14001, אשר קיבל תנאים בהיתר פליטה להקמת מערכת ניהול סביבתית, צפוי, באופן טבעי, להטמיע את הדרישות החדשות במערכת הניהול הקיימת ולא להקים מערכת מקבילה.

ארגון אשר אין לו התעדה לתקן ISO 14001, יידרש להקים מערכת בסיסית חדשה או כזו הנשענת על מבנה של מערכת ניהול הקיימת בארגון ובלבד שיעמוד בדרישות הספציפיות שניתנו בתנאים להיתר הפליטה.

כל ארגון שהוא בעל התעדה לת"י 14001 ISO, נחשף בשנה האחרונה למהלכי עדכון התקן הבינלאומי, כאשר מהדורה בעברית של התקן המעודכן לשנת 2015 מופצת בימים אלו על ידי מכון התקנים הישראלי.

לאור השינויים בדרישות התקן – שחלקם מפורטים להלן, יחד עם דרישות הנקבעות בהיתר פליטה, מומלץ לשלב את תהליך עדכון המערכת עם התאמתה לדרישות המשרד להגנת הסביבה. שילוב זה צפוי למנוע כפילויות בנהלים, הוראות ומסמכים, וכן למנוע טעויות של בקרת תיעוד.

שינויים עיקריים/ בתקן ה- ISO 14001 במהדורתו האחרונה:
ראשית, בתקן זה חלה הקלה משמעותית בהיבטי תיעוד (המתבטאים בארגונים רבים במספר רב של נהלים) וכן מסמכים מחייבים שעל הארגון להציג.
עדיין, על מנת להוכיח התאמה לדרישות התקן, יהיה צורך בהצגת מסמכים שונים העונים על דרישות החוק וכן דרישות התקן.

להלן תיאור של מספר עדכונים לדרישות בתקן (2015) 14001 ISO :

  1. הבנת הארגון והקשרו, הצרכים והציפיות של בעלי זיקה – יש להציג תיעוד השיטה לקביעת ההקשרים שבהם פועל הארגון, תוך קביעת סוגיות חיצוניות ופנימיות הרלוונטיות לייעודו והמשפיעות על יכולתו להשיג את התוצאות הסביבתיות המצופות ממערכת ניהול הסביבתית שלו.
  2. מנהיגות ומחויבות – ההנהלה הבכירה של הארגון תפגין מנהיגות ומחויבות, בין היתר על ידי נשיאה באחריות כוללת לאפקטיביות מערכת הניהול הסביבתי (שימו לב – לא מחויב נציג הנהלה למערכת הניהול הסביבתי, אלא מחויבות של כלל חברי ההנהלה). בהקשר זה יש להדגיש כי בהתאם לדרישות התנאים בהיתר הפליטה, נדרש ממונה סביבה ליישום וניהול התכנית לניהול סביבתית. כמו כן, על אותו ממונה להיות גם איש הקשר לתלונות הציבור. בהגדרת אחריות וסמכות בעלי תפקידים, מומלץ לאמץ את כל הדרישות באופן מסונכרן יחדיו.
  3. פעולות בהתייחס לסיכונים ולהזדמנויות – יש להציג את השיטה לקביעת הסיכונים וההזדמנויות הקשורים להיבטיו הסביבתיים של הארגון. כך, בתנאים להיתר פליטה יש צורך ביישום תכנית לשיפור נושא איכות הסביבה במקור הפליטה. על פי דרישות ה-ISO העדכניות, יש להתייחס לתנאי זה כסיכון של אי עמידה בדרישות החוק.
  4. תיעוד ובקרה, לרבות סקר הנהלה – בניגוד לעבר, אין חובה להציג מראש מסמכים אלו, אלא יהיה צורך להציגם במבדקים עצמם.

אנו מעריכות כי ביצוע עדכון של מערכת הניהול הסביבתית של ארגונים בהתאם לת"י 14001 במהדורתו החדשה, בו זמנית עם הקמתו של מערך ניהול סביבתי כדרישות היתרי פליטה מטעם המשרד להגנת הסביבה, יאפשר עבודה במערכת משולבת יעילה, ללא כפילויות וסתירות ותוך הקצאת משאבים נכונה, לרבות מינוי בעלי תפקידים ותקציבים.

סיגלית שחר היא סמנכ"לית תעשיה בחברת הזמט
רווית יניב זיסהולץ היא ראש מחלקת סביבה בחברת הזמט

תוכן מאמר זה הינו בבחינת מידע כללי ואיננו מיועד להוות חוות דעת או ייעוץ משפטי.