זריקת מרץ שלה היה זקוק ההסכם המדשדש והרדום

מאמר מאת ד"ר רות דגן, שותפה ומנהלת מחלקת איכות סביבה ושינוי אקלים, הרצוג פוקס נאמן. המאמר פורסם באתר "גלובס" בקישור הבא.

מאז הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על פרישת ארצו מהסכם האקלים, פורסמו לא מעט תגובות נסערות אודות הטעות ההסטורית שבנסיגה מההסכם והנזקים הגלובליים אליהם היא צפויה להוביל עבור כדור הארץ והדורות הבאים.

בפועל, אין מה להתרגש. לא מדובר בדרמה גדולה ויותר מזה, יתכן שמדובר דוקא בזריקת המרץ שלה היה זקוק הסכם האקלים המדשדש והרדום באופן כמעט נואש.

עבור מי שלא מצוי בנבכי ההסכם, כדאי לדעת שמדובר בהסכמה כללית בין שורה ארוכה של מדינות, לפעול באופן וולונטרי כנגד תופעות שינוי האקלים ולתרום – כל אחת כיכולתה וכפי שהיא רואה לנכון – למלחמה בהתחממות כדור הארץ, לרבות בנזקים הצפויים למדינות חלשות העתידות להפגע משינויי האקלים יותר מאחרות.

בשלב זה, ההסכם כולל קרן למימון פעילות הגנה על המדינות הפגיעות וכן מספר מנגנוני השקעה שלעת עתה אינם יותר מרעיון כללי שטרם נוצרו עבורם עקרונות פעולה מעשיים – מנגנונים המיועדים בעתיד  לאפשר, בין היתר, פעילות השקעה בפרוייקטים להפחתת פליטות גזי חממה במדינות מתפתחות ופרוייקטים שונים של הסקטור הפרטי.

בין תחלואיו המרכזיים של ההסכם, הן בגלגוליו הקודמים והן בדמותו הנוכחית, נמצא משחק הכוחות הפוליטי בין המדינות החזקות (ארה"ב, סין, הודו ומדינות האיחוד האירופי) לבין עצמן ובינן לבין מדינות מתפתחות, הסבורות שאין סיבה שישאו בעול הנזקים שהמדינות החזקות גרמו לכדור הארץ במשך שנים ארוכות של צמיחה מזהמת. משחק כוחות זה הוא שהביא להסכם האקלים האחרון שנחתם בפריז ב-2015 – אמנם אירוע הסטורי שאין לזלזל בו, אולם כזה שהוביל למסמך חסר שיניים ובעל תוכנים דלילים למדי.

והנה, הכריז הנשיא טראמפ על פרישתו מההסכם. בפועל, הנשיא יכול היה פשוט להמנע מלפעול למימוש ההסכם ובכך היה דן אותו לדעיכה איטית אל נבכי ההסטוריה. לעומת זאת, ההכרזה הדרמטית על פרישה מההסכם עשויה בהחלט להביא לתוצאה ההפוכה, מכמה סיבות מרכזיות:

  1. כעת, עם הכרזתו של טראמפ, נוצרה הזדמנות פז עבור מדינות האיחוד הארופי, ביחד עם סין, הודו ואף קנדה ואוסטרליה, לזרוח. מי שבמשך שנים חסו בצילה של ארצות הברית הדומיננטית בקשר לפעילות בתחום האקלים, יעברו כעת לקדמת הבמה ויוכיחו את יעילותם ואת כח הרצון שלהם להציל את כדור הארץ ולפעול לרווחת הדורות הבאים. זהו גורם מדרבן מהמעלה הראשונה.
  2. טראמפ איננו בהכרח ארה"ב וארה"ב איננה בהכרח טראמפ. למערכת המדינתית האמריקאית קיים רקורד לא מבוטל של קביעת מדיניות וחקיקת חוקים שהם נבדלים מהמדיניות והחקיקה ברמה הפדרלית. אחד התחומים הבולטים בהם ניכרת נבדלות זו לאורך השנים הוא תחום איכות הסביבה. ישנו מספר לא מבוטל של מדינות בארה"ב שחוקקו חוקי סביבה נוקשים ומתקדמים לאורך השנים, הרבה לפני שהממשל הפרדלי נקט בצעדים כאלה בעצמו. דוגמאות בולטות לכך הן מערכת הסחר בגזי חממה הפועלת במדינת קליפורניה מזה שנים והפעילות האינטנסיבית של מדינת אורגון בתחום המלחמה בשינוי האקלים. במצב הפוליטי הנוכחי, סביר שמספר לא מבוטל של מדינות בארה"ב יבחר לנקוט בצעדים עצמאיים כנגד התחממות כדור הארץ, במיוחד מדינות שאינן נתונות ללחצים פוליטיים של לובי רכב או פחם ומעוניינות לשדר מסר פוליטי ברור לכוונה של וושינגטון.
  3. השוק הפרטי יהפוך לכח מרכזי בזירת שינוי האקלים מוקדם מהמתוכנן. אמנם הסכם האקלים יצר מנגנון כללי למעורבות ישירה של גורמים פרטיים בפרוייקטים להפחתת פליטות גזי חממה, אולם הצפי היה שבשנים הקרובות פרטי מנגנון זה לא יהיו ידועים ולכן גורמים עסקיים רבים נותרו על הגדר. כעת, מדינות רבות צפויות לדרבן גורמיים עסקיים להכנס לפרוייקטים להפחתת פליטות גזי חממה גם ללא קשר להסכם האקלים וליצור עבורם תמריצים לכך, בתחומי ההתייעלות האנרגטית, האנרגיה המתחדשת ועוד. כך, ובהתאם להצהרתו של השר להגנת הסביבה זאב אלקין, גם ישראל אינה צפויה לסגת מעמדתה כצד להסכם האקלים והיא צפויה להמשיך ולפעול לתימרוץ גורמים פרטיים לפעילות בתחום זה כפי שהחלה לעשות בשנה האחרונה.
  4. אשר לאותה קרן המיועדת להגנה על מדינות פגיעות ואשר ארה"ב התחייבה לתרום לה כמה מיליארדי דולרים בודדים – בפועל מדובר בסכום שאותו יוכל הסקטור הפרטי האמריקאי, בהובלת תאגידי ענק, לגייס בפרק זמן קצר יחסית אם יבחר בכך, ולו רק כדי להבהיר לנשיא טראמפ שעל עתיד כדור הארץ לא מתפשרים.
  5. הנשיא טראמפ לא ישאר בתפקידו לנצח. מרצוננו או שלא מרצוננו, תקופת נשיאותו תסתיים וקיימת סבירות לא מבוטלת שהמטוטלת הפוליטית תביא את נשיאה הבא של ארה"ב להתגייס לטובת המלחמה בשינוי האקלים במלוא הכח. לכן, שחקנים בשוק הפרטי המעוניינים להיערך לאותו יום, יחלו לפעול בתחום כבר עתה, ובצדק. בשנים הקרובות שוק גזי החממה והאנרגיה המתחדשת צפוי להתעורר ולצמוח בקצב מהיר יותר, ולו רק כתגובת נגד להחלטתו של טראמפ.

הכותבת שותפה במשרד הרצוג פוקס נאמן ובעלת תואר דוקטור במשפט סביבתי מאוניברסיטת ניו-יורק.