זיהום קרקעות – סקירה, שיקום ומניעה במקור

מאמר מומחה אורח מאת סיגלית שחר ורוית יניב, חברת הזמט

מספרים על חקלאי בארצות הברית שהתקשה להחזיר את חובו לבנק על השטחים החקלאים שברשותו. כדי לצאת מהמצוקה, נתן החקלאי לבנק את השטחים וכך נפטר מחובו. הבנק, שניסה למצות את ערכו של השטח, מצא לתדהמתו כי הקרקע הייתה רוויה בחומרי הדברה עודפים אותם שפך החקלאי לאדמה, והעלות לניקוי הנזק שנגרם הייתה רבה מעלות השטח עצמו.

האם האגדה אמיתית? אין לדעת. מה שבטוח, שיש הרבה ללמוד מהמקרה, ונושא זיהומי קרקע הוא מבין הנושאים החשובים ביותר ללימוד והיערכות.

בראש ובראשונה, הנושא קריטי בגלל הסיכון הגבוה לפגוע באחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר והוא המים. זיהום המים בחומרים זרים עלול לפגום באיכותם וביכולת של בני אדם ובעלי חיים לשרוד.

כל אחד מהנושאים שהוצגו כרוך בהשקעות כלכליות גבוהות מאוד בתהליכי שיקום וניקוי, ולעיתים התהליכים כל כך יקרים שהם עולים בעלותם על מחיר הקרקע עצמה.

המדיניות העיקרית בנושא קרקעות מזוהמות מתייחסת למניעת הזיהום במקור. כיום, בארץ ובעולם, קיימות ומתפתחות טכנולוגיות שמטרתן לאפשר ״חיים בצוותא״ של תהליכים עם פוטנציאל זיהומי מחד יחד עם סביבה נקייה ככל האפשר מזיהום מאידך. במקביל, הרגולציה במדינות המפותחות וביניהן בישראל, אוסרת על יצירת זיהומי קרקע ומי תהום ומקיימת מדיניות מוסדרת לגבי שיטות בדיקה ואיתור מוקדי זיהום פוטנציאלים וטיפול בהם.

לגבי אתרים בהם בוצעה פעילות בקרקע בעבר, נדרשת חקירה היסטורית מעמיקה (Phase I) לבחינת זיהום פוטנציאלי. שיטת חקר זו, החלה על התקופה הנוכחית וההיסטורית באתר, מטרתה לזהות חומרים מזהמים פוטנציאלים, שיטות עבודה מזהמות לכאורה, תאונות ותקלות בעבר שגרמו לדליפת מזהמים לקרקע ומוקדי סיכון פוטנציאלים. שלב זה הוא קריטי להמשך, וכאן בעצם ניתן לסווג את המפעל או האתר בהתאם לרמת הזיהום הצפוי ממנו.

בשלב הבא בחקר זיהום קרקעות, לאור הממצאים של הסקר ההיסטורי, תוכן תוכנית לחקירת קרקע שיכולה לכלול דיגומי קרקע, גזי קרקע ומי תהום. התוכנית תקבע למעשה היכן יש לדגום ומה יש לנטר. שלב ביצוע הדיגומים מכונה גם Phase 2. המטרה בביצוע דיגומים היא לבחון את הצורך בטיפול בקרקע באמצעות איתור חריגות מערכי סף למזהמים אותם הגדיר המשרד להגנת הסביבה.

בשלב הבא, במידה וימצאו חריגות מערכי סף באנליזות הדיגומים שנלקחו, ויעלה הצורך בטיפול בקרקע, קיימת אפשרות לבצע שלב נוסף והוא סקר סיכונים בהתאם להנחיות IRBCA) Israel Risk Based Corrective Action). סקר סיכונים זה נועד על מנת לאמץ ערכי יעד מבוססי סיכון פרטניים לאתר, מסלול זה ידרוש ככל הנראה בדיקות קרקע וגז קרקע נוספות. אולם מסקנות הסקר עשויות לצמצם עלויות טיפול מיותרות בקרקע.

השלב הבא המכונה PHASE 3, משלב טיפול מעשי בקרקע. השיטות לטיפול בקרקעות מזוהמות הן רבות ושונות, בהתאם לסוג המזהם שאותר, ריכוזו, מרחק הזיהום ממי תהום ושימושי הקרקע בהם אותר הזיהום. החל מאיסוף וסילוק לאתר מורשה, טיפול ביולוגי, שריפת קרקעות וכו'.

לאחרונה, פרסם המשרד להגנת הסביבה מדיניות מעודכנת בנושא קרקעות מזוהמות, התואמת למעשה את השלבים שתוארו לעיל. המדיניות מפורסמת בקישור הזה. כמו כן פורסמה טיוטת אמות מידה לאישור סוג הטיפול והטכנולוגיה שייעשה בה שימוש במקרים בהם מוסמך המשרד להגנת הסביבה לאשר שיקום וטיפול בקרקע מזוהמת. הטיפולים בקרקע יכולים להיות כימים, פיסיקלים וביולוגים בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

לסיכום, בחרנו לציין מספר המלצות בנושא ניהול סיכוני קרקעות, אשר שימוש מושכל בהן יפחית את מידת הזיהום והחשיפה של העסק לתביעות מיותרות ותדמית ציבורית שלילית.

לכל עסק העוסק בחומרים מזהמים, כדאי לנקוט מתחילת הפעילות באמצעי מניעת שחרור חומרים מזהמים לקרקע. ההשקעה במניעת זיהום במקרים אלו משתלמת מאוד ומונעת טיפול מיותר בשלבים מאוחרים יותר –

  • מומלצת הכנת תוכנית פעולה לאיתור מוקדי סיכון לזיהומי קרקע ומי תהום, הכוללת אחסון נכון ובטיחותי של כימיקלים מסוכנים, שפכים ופסולות.
  • השקעה באמצעי ניקוז, איגום ואצירה.
  • קיומם של נהלים המתארים שיטה לטיפול מיידי בכל שפך מסוכן.
  • ביצוע ביקורות שוטפות לאיתור חריגות ומקורות פוטנציאלים לזיהום ונקיטת פעולות מתקנות ומונעות תרחיש.

המלצתנו לכל יזם המתכנן רכישת קרקע, לבצע תהליך בחינת זיהום פוטנציאלי וממשי בקרקע טרם רכישתה. תהליך ניהול סיכוני קרקעות לפני רכישת הנכס עשוי לחסוך בשלבים מאוחרים יותר את הצורך לטפל בזיהומים אשר עלותם רבה וכן עלולים לעקב את ביצוע תוכניתו של היזם בשטח.

כמו כן, מומלץ ליזם/מתכנן או בעלים של קרקע המקבל דרישה לבצע סקר קרקע כבר במסגרת בקשה להיתר בניה/שינוי ייעוד/היתר רעלים, להתחיל בביצוע התהליך בשלבים המוקדמים של הפרויקט למניעת עיכובים מיותרים בלוח הזמנים שהוגדר לפרוייקט בשל דרישות מאוחרות שסביר שיגיעו מצד הרשויות.

סיגלית שחר – סמנכל"ית תעשייה בחברת הזמט

רווית יניב – מנהלת מחלקת איכות סביבה בחברת הזמט

 תוכן מאמר זה הינו בבחינת מידע כללי ואיננו מיועד להוות חוות דעת או יעוץ משפטי.