הכירו את השותף החדש בעסק שלכם

מאמר מאת חן תירוש, שותפה במחלקת איכות סביבה וייצור תעשייתי במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן.

החודש צפוי המשרד להגנת הסביבה להשלים את פרסום היתרי הפליטה לכל המפעלים שנכנסו ל"תקופת המעבר" שקבע חוק אוויר נקי עם כניסתו לתוקף ב-2011. בכך יושלם אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בחקיקה הסביבתית הישראלית שהחל עם הגשת בקשות להיתרי פליטה לסקטור המתכות במרץ 2011.

בכל הנוגע למפעלים הנדרשים להיתרי פליטה, וגם מפעלים אשר הרגישו את "גלי ההדף" של המהלך באמצעות עדכון תנאים ברישיונות עסק – השנים האחרונות התאפיינו אפוא בהכנות קדחתניות לבקשות להיתרים, עריכת סקרים, קבלת טיוטות היתרים וכיוצא בזה. הציפייה היא כי השנים הבאות יהיו שלוות יותר, בהן המפעל יידרש "רק" לעמוד בתנאי ההיתר.

האמנם כך?

שלב "חיי ההיתר" הוא שלב חשוב, ולמעשה מהווה את עיקרה של הרגולציה. ההיתר הוא שקובע את גדרות הפעולה של המפעל, את החקיקה הפרטנית של פעילותו, את המותר והאסור: את תקני הפליטה לשפכים ולאוויר; את אופן אחסנת החומרים המסוכנים; את הצמתים בהם נדרשים אישור או יידוע המשרד להגנת הסביבה (כגון בעת פינוי שפכים מחוץ לאתר, סגירת המפעל ועוד).

עם ההיתר יידרש המפעל לחיות – במקרה של היתרים בעלי מועד תפוגה, עד מועד זה; ובמקרים של היתרים ללא מועד (למשל – רישיון עסק) – עד הודעה חדשה.

היתרים ורישיונות סביבתיים בכלל והיתרי פליטה לפי חוק אויר נקי בפרט, מתאפיינים בפירוט רב אשר מתייחס לעתים להיבטיו התפעוליים של המפעל "עד לרמת הבורג" (החל מהיבטים טכניים כגובה ארובות או עובי ערימות כיסוי, ועד לחובת ניהול ותפעול נהלי עבודה פנימיים בעסק), ומחייבים מתן עדכונים שוטפים לרגולטור על כל שינוי משמעותי בחיי המפעל, משינויי הנהלה ועד שינוי בתהליכי ייצור והשבתת מתקנים. למעשה, בקבלו את הרישיון או ההיתר מקבל על עצמו המפעל שותף חדש לחייו – הרגולטור.

מה אפשר לעשות כדי שחיים משותפים אלה יעברו בשלום? לא מעט.

ראשית, יש לנקוט בצעד שנראה אלמנטרי, אך הוא מתחייב: לעיין בהיתר באופן יסודי. לוודא כי אין בו "הפתעות", החל מטעויות סופר והקלדה, ועד הוראות מהותיות שלא ניתן לעמוד בהן. הדבר כולל הוראות שהעסק העיר עליהן בעבר ולא התקבלו או שהתקבלו חלקית – גם אם הערות בעניין נדחו אין זה תמיד סוף פסוק, וישנן נסיבות בהן ניתן לפנות שוב ולערער על ההוראה המחייבת.

בשלב הבא, יש למפות את הפעולות הנדרשות מכוח ההיתר. חשיבות מיוחדת יש להקדיש למועדים הקבועים בהיתר (להגשת דיווחים שנתיים, להגשת תוכניות להתקנת מתקנים, לפינוי פסולות, להקמת מערכות בקרה ועוד ועוד). לאחר מיפוי המועדים, יש ליצור מנגנונים פנימיים לעמידה במועדים אלה – כגון תזכורות, התראות פנימיות ועוד.

חשיבות נוספת יש להקדיש למנגנונים בהיתר המאפשרים גמישות והקלות. כמה זמן מראש נדרש להגיש לרגולטור בקשות להקלה? האם ההיתר קובע חלופות להגשת תוכניות? את כל אלה יש למפות ולהטמיע.

החיים עם ההיתר מזמנים לנו שותף להתנהלות השוטפת של המפעל – הרגולטור. "שותפות" זו עשויה לבוא לידי ביטוי למשל בסיורי פיקוח, דיגומי פתע או בקשות לקבלת מידע. יש להיערך לכך שבכל יום עבודה עשוי להגיע נציג של הרגולטור לפיקוח, סיור או בירור. לכל אלה יש להתכונן באופן האופטימלי – בהכנת נהלי עבודה להתנהלות בעת ולאחר אירועים אלה, בהתייעצות עם יועצים מקצועיים ומשפטיים במתן ופרסום מידע ועוד. במיוחד חשוב להיערך לסיורי פתע, אשר מטבעם אינם ידועים מראש – אולם ניתן להטמיע נהלים להתנהלות נכונה בעת שהם מתקיימים.

במיוחד, יש להטמיע כי מעת שניתן ההיתר, הוראותיו אכיפות וחושפות את העסק ומנהליו לשורה של סנקציות – פליליות, אזרחיות וכספיות. יש אמצעים רבים לצמצם חשיפה זו, הן באמצעות נהלי עבודה, תוכניות אכיפה פנימיות, תיעוד, מעקב אחר התפתחויות חקיקה ומדיניות ופעולות נוספות.

עוד צריך לזכור כי כפי שהעסק הוא זירה דינמית, גם ההיתר נדרש להיות דינמי בהתאמה. יש לוודא באיזו מידה, אם בכלל, מתיר ההיתר שינויים בעסק; האם השינויים מחייבים הודעה לרגולטור, שינוי ההיתר או אולי בקשת הקלות, והאם השינוי המבוקש כלל אפשרי או שאו מנוגד למדיניות הרגולטור או לדינים הסביבתיים.

 גם סיום חיי ההיתר – סיום המועד בו הוא בתוקף – מחייב היערכות מתאימה. בדרך כלל נקבע מועד להגשת בקשה לחידוש ההיתר או הרישיון לפני שהוא פג, והכנת בקשה כזו דורשת משאבים מתאימים לאיתור עדכונים בעסק, חידושים טכנולוגיים אם קיימים, עדכון בהנחיות חדשות של הרגולטור להגשת בקשות וסקרים ועוד.

לסיכום, עם קבלת ההיתר הסביבתי חשוב "להתיידד" עימו ולהכיר אותו על בוריו. היכרות זו תצמצם את החשיפה המשפטית והכלכלית הכרוכה במילוי הוראותיו ותקל על עמידה בהוראות הדין.

תוכן מאמר זה הינו בבחינת מידע כללי ואיננו מיועד להוות חוות דעת או ייעוץ משפטי.