דגשים עיקריים מתוך פסיקה בתחום איכות הסביבה מהשנה האחרונה

שלילת רישיון עסק ללא מתן זכות לשימוע הוגן לבעל העסק מהווה פגם בהליך המנהלי; בתי המשפט ייטו במקרה כזה לבטל את החלטת רשות הרישוי ולהחזיר את הדיון בעניין רישיון העסק לשקילה מחודשת לאחר קיום שימוע כדין (ראו עניין י. בראון ובניו, בו הוחלט לשלול את רישיון העסק של המפעל עקב טענות לגרימת מטרדי ריח חמורים לתושבי האזור. כשהסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט, נקבע כי נפלו פגמים רבים בהליך השימוע שמצדיקים את ביטול ההחלטה והחזרת הדיון לרשות הרישוי).

פעמים רבות הפער בין הרשעה לאי הרשעה טמון בשאלה האם הוזהרת על-ידי הרשות ובחרת להתעלם, ובשאלה האם נקטת באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את התקלה שגרמה לזיהום (ראו עניין כלבו חצי חינם, בו חברה ביצעה קידוחים שפגעו בתשתית ביוב וגרמו לזיהום נחל בשפכים. בית המשפט נימק את הרשעת החברה בכך שהיא התעלמה מאזהרות המפקח מטעם העירייה, וכן לא נקטה באמצעי זהירות סבירים, כגון היעזרות במודד מוסמך לקביעת מיקומו של צינור הביוב, אלא הסתמכה על מפה שידועה כבלתי מהימנה ושלא משקפת את המצב הקיים בשטח).

קיימת בעייתיות בהעלאת טענת הגנה לפיה הרשעה עלולה להוריד את הדירוג של החברה הנאשמת במדד ההשפעה הסביבתי, באופן שירתיע משקיעים פוטנציאליים ויגרום לה נזק כלכלי. הסיבה לכך היא שקבלת טענה כזו תחתור תחת תכליתו של מדד ההשפעה הסביבתי, שנועד להקנות למשקיעים מידע בנוגע לסיכונים הסביבתיים שכרוכים בפעילותה של החברה (ראו עניין חברת נמל חיפה, שם טענה כזו התקבלה בבית משפט השלום ונדחתה בבית המשפט המחוזי על-ידי שופטת בדעת מיעוט. שופטי דעת הרוב לא התייחסו לטענה, ולכן לא ניתן לשלול כי טענה כזו תתקבל בעתיד).

במערכת יחסים של מזמין וקבלן, התביעה עשויה לייחס אחריות פלילית חמורה יותר למפקחים ולמנהלים של הפרויקט (לרוב – המזמין) ואחריות מופחתת לזרוע הביצועית של הפרויקט (הקבלן). לעיתים הדבר בא לידי ביטוי בכך שהחברה הקבלנית אף לא נכללת כנאשמת במסגרת כתב האישום (ראו עניין כלבו חצי חינם, שבו שתי החברות שהיו אמונות על ניהול הפרויקט הואשמו והורשעו ואילו החברה שהופקדה על ביצועו לא נכללה במסגרת כתב האישום). בהקשר זה ראו מאמר שלנו על אחריותו של מזמין עבודה למפגע סביבתי שגורם קבלן.

בית המשפט עשוי לחרוג לקולא ממתחם הענישה המקובל בנסיבות בהן הנאשם השקיע משאבים וכספים רבים בהסרת המפגע הסביבתי ובשיקומו (ראו עניין אבגד תעשיית תכשיטים, שבו חברה הואשמה בעבירות זיהום מים ובהזרמת שפכי תעשייה בערכים חריגים למערכת הביוב העירונית. מתחם הענישה עבור העבירות שביצעה הוא קנס בסך 400,000-200,000 ₪, ואילו נגזר עליה קנס בסך 75,000 ₪ עקב הקמת מתקן לטיפול בשפכים שהצדיק הקלה ניכרת בעונש).

גם גורם ניהולי שפועל בהתנדבות בארגון אינו חף מהרשעה בפלילים וייתכן שיוטלו עליו קנסות גבוהים אם היה שותף לגרימת עבירות סביבתיות חמורות (ראו עניין אמץ בר שבו יו"ר הנהלה שפעל בהתנדבות באגודה שיתופית חקלאית הורשע והושת עליו בין היתר קנס גבוה בסך 25 אלף ₪).